אני סמוך ובטוח שישנם שופטים ועורכי דין מקצועיים וישרים.
אבל לצערי הרב, מניסיוני האישי, המערכת רקובה:

שופט יודע שאי אשפר לפטר אותו. שופט גרוע תקוע במערכת עשרות שנים, ומאות אנשים משלמים את המחיר. זה החולי הראשון.

האג'נדה של השופטים זה "תתפשרו" (תוך שהם רומזים רמז עבה שמי שלא יתפשר יחמירו אתו). מאחורי האג'נדה הזאת מסתתר רצונם לא להתאמץ ולא לבצע את עבודתם. התוצאה, העבריין אין לו ממה לחשוש. מקסימום יתבעו אותו והוא יידרש לפשרה. זה מעודד עבריינות ומגדיל את העומס בבתי המשפט.

בבית המשפט הקלדנית רושמת מה שהשופט מכתיב לה ולא את מה שנאמר בפועל. לכן הם כל כך מתנגדים להקלטות.

לשופט (שוב, במקרה שלי) אין מושג מהתיק. אינו מתכונן לדיון ורק עסוק בעצמו. נאומי סרק. הפסקות צהריים של שעה וחצי. אין שום פיקוח.

נציב קבילות השופטים לא מטפל בתלונות אם היית מיוצג על ידי עורך דין. המשמעות: גם עורך הדין דפק אותך וגם השופט דפק אותך.

לשכת עורכי הדין אינה גוף אובייקטיבי. היא מחויבת קודם כל לעורכי הדין אותם היא מייצגת. לכן אדם מן היישוב חסר אונים מול עורך דין שמועל בתפקידו.