זכויות האזרח אל מול 
שחיתות שיפוטית




לצערנו, רבים מבאי בתי המשפט בישראל, אזרחים שומרי חוק וישרי דרך, נתקלים לא אחת במצבים קשים, בהם ניכר כי שופט זה או אחר מבצע את עבודתו השיפוטית בדרך קלוקלת, אשר 

מצביעה על אפשרות ו/או חשד לשחיתות שיפוטית מסוגים שונים, מסיבות שונות ומגוונות (לרבות אך לא רק : שוחד, סחיטה באיומים, היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים או באי כוחם ועוד).

זכותו של כל מתדיין במצבים קשים אלו, לעתור לפסילת השופט היושב בדין, על מנת שיוחלף בשופט אחר, נקי כפיים. דחייתה של בקשה מעין זו מקנה זכות לערער על ההחלטה בפני נשיא

ביהמ"ש העליון.


למותר לציין, כי בהחלטות המקנות אפשרות להגשת ערעור על ההחלטה או פסק הדין, אין מקום להגיש בקשה לפסילת השופט, אלא למצות את זכות הערעור, אשר אינה לוקחת בחשבון את התנהלותו של השופט היושב בדין, כי אם מעבירה תחת ביקורת את הקביעות המשפטיות של ביהמ"ש.


אלא מאי ?! פסיקת ביהמ"ש העליון (המחייבת הלכה למעשה את כל ערכאות המשפט בישראל, למעט ביהמ"ש העליון) מציבה רף גבוה, עד כדי בלתי אפשרי, להוכחה, על מנת להביא לפסילתו

של שופט היושב בדין. פעולות ומעשים ו/או מחדלים ו/או החלטות שיפוטיות, אשר נראות בעייני כל אדם כמצביעות על שחיתות שיפוטית או לפחות מחייבות בדיקת העובדות העולות

מהן, אושרו ואושררו ע"י בתי המשפט על ערכאותיהם השונות וע"י נשיא/ת ביהמ"ש העליון, באופן אשר מותיר את האזרח במצבים רבים אל מול שחיתות שיפוטית מתקיימת, ללא כל

סעד וללא כל אפשרות לשנות את הלך הדברים.


מאידך, העניק הדין לשופטים בישראל חסינות כמעט מוחלטת מפני חקירה פלילית, העמדה לדין, הגשת תביעה בגין הנזקים שנגרמו עקב השחיתות השיפוטית ועוד.


כך למשל, על מנת שתיפתח חקירה כנגד שופט ו/או על מנת שיועמד לדין שופט בגין עבירות שביצע תוך מילוי תפקידו השיפוטי, יש לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר נוכח

מהות תפקידו נוטה להגן על מערכת המשפט וייטה עקב כך למנוע פתיחת חקירה ו/או העמדה לדין במקרים רבים, אשר לטעמנו מחייבים חקירה ובדיקה.


חוק העונשין, התשל"ז-1977 (סעיף 34 כ') עצמו קובע חסינות לשופטים מפני עבירות פליליות שבוצעו במהלך ביצוע תפקידם וכך גם נקבעה חסינות לשופטים מפני תביעות נזיקיות, במסגרת פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיף 8), אשר הורחבה עד כדי החלתה של חסינות מוחלטת, פרי פסיקת ביהמ"ש העליון. לאמור :

השופטים קבעו עבור עצמם חסינות מוחלטת מפני תביעות שכאלה ועד היום לא עסקו בסוגייה זו של החלת אמות המוסר והצדק על עצמם, תוך שהם מותירים את הסוגייה לדיון בבוא

העת, לעת מצוא, אשר טרם הגיעה לטעמם ולטעמינו לעולם לא תגיע !


אם כן, המסקנה העולה מן הדברים הינה ברורה : לאזרחי מדינת ישראל אין כיום כל הגנה ממשית מפני שחיתות שיפוטית, אין בידם כלים חוקיים/חוקתיים באמצעותם יוכלו

לפעול כנגד השחיתות השיפוטית, והאזרח ההגון נותר "עירום" אל מול מערכת שיפוטית חזקה, אשר מגינה על עצמה ולא אחת גורמת עוולות גדולות לאזרח התמים, אשר מוצא עצמו נפגע,

חסר אונים, אל מול המצב המשפטי הקיים, אשר למעשה זונח לחלוטין את האזרח ואת זכויותיו להליך שיפוטי תקין, אשר מהווה אחת מאבני היסוד של דמוקרטיה תקינה ומתפקדת. 

 

טואול - אתרים באינטרנט