זה הוא קול קורא לציבור להצטרף לתביעה ולדרישה "שלנו", הגיעה העת וזוהי "שעת רצון" לדרוש זכויותינו ולמנוע פגיעה בזכויותינו החוקתיות. זו העת לחזק את מערכת בית המשפט ועל ידי החלת החוק על ביהמ"ש, ולדרוש תיקון מערכת המשפט! 

הסבר קצר על תביעה לצו עשה - 23667-03-21  עודד הוכהאוזר, עו"ד ואח' נ' שר המשפטים ואח' (להלן: "תביעה לצו עשה"):

כמפורט בבג"ץ 5204/20 עודד הוכהאוזר, עו"ד ואח' נ' כנסת ישראל ה 23 (להלן: "בג"ץ 5204/20"), זכויות אזרחי המדינה להליך שיפוטי תקין נפגעות וכך גם חופש העיסוק של ציבור עורכי הדין בישראל, וזאת ומאחר וביהמ"ש עצמו, העניק לעצמו "פטור" מהחוק, חסינות מהותית, ואין כל פיקוח, בקרה, מערכת איזונים ובלמים, ואין כל שקיפות להבטיח זכויות האזרח להליך שיפוטי תקין ולמנוע מעשי שחיתות שיפוטית. כשיש לזכור, השופטים הם "בני אנוש בשר ודם" (ע"פ כתבת תחקיר שהתפרסמה בערוץ "כאן"), המסרבים להחיל על עצמם אמות המוסר וטוהר המידה שהם עצמם קבעו שיש להחיל על נושאי משרת אמון (ציבורי, פיננסי וכו'), וקיימת חובה מהמעלה הראשונה להשיב אמון הציבור במערכת ביהמ"ש, ולהחיל את סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה אשר רוקן מתוכן בחוסר סמכות חוקתית על ידי ביהמ"ש, כי כולנו שווים בפני החוק ואסור שיהיה פטור מהחוק לאיש!


מדוע נדרשים אזרחי המדינה להצטרף לתביעה לצו עשה?

יובהר ויודגש, החשיבות הרבה בצירוף אזרחים רבים אשר תובעים ביחד באופן אישי(רצון להגיע תוך כשבוע וחצי ליעד של כ 50,000 תובעים),כי רק באם נהיה כולנו יחדיו
("האחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד") לא יוכלו להתעלם מהעוול שנגרם לכל אחד ואחת אשר מגיע לפתחו של ביהמ"ש, ומדרישות בסיסיות אלו שלנו להליך שיפוטי תקין; למנוע פגיעות חוקתיות; 
לחזק את מערכת המשפט על ידי החלת החוק ופיקוח על ביהמ"ש; לשקם את אמון הציבור במערכת ביהמ"ש והכל כמפורט הן בתביעה לצו עשה והן בבג"ץ 5204/20.

כך, שלהסר ספקות ושאלות באם נבחר ציבור (ח"כ) יתנגד להחיל את החוק על נושאי משרת האמון השיפוטי ו/או יתנגד למנוע המשך פגיעות חוקתיות באזרחים ובציבור עורכי הדין- כמצויין בתביעה
לצו עשה, ככל ונבחר ציבור "כזה או אחר" ינסה למנוע זכויותינו הבסיסיות הרי שמעשים אלו שלו/ה יהוו כסיוע להמשך הפגיעה באזרחים ובציבור עורכי הדין, קרי, יתן ידו למעשי תקיפה
ופגיעה חוקתית בזכויות האדם, ובמקרה שכזה כמצויין בתביעה, אנו כולנו ננקוט בכל ההליכים החוקיים העומדים לרשותנו כנגד מבצעי העוולות החוקתיות והמסייעים להם גם במידה ומדובר
בנבחרי ציבור, שלא ימלאו תפקידם נאמנה ולא יפעלו למען הציבור הרחב להבטיח הזכויות החוקתיות הבסיסיות מהמעלה הראשונה -זכות להליך שיפוטי תקין !


מי הם התובעים המקוריים בתביעה לצו עשה ?

התובעים בתביעה הינם אזרחים ועורכי דין כאחד, אשר ערים ועדים לעוולות משפטיות אשר מבוצעות כנגד האזרחים וכן כנגד עורכי הדין שחופש עיסוקם נפגע (אינם יכולים לייצג נאמנה לקוחותיהם),
עוולות של פגיעה והפרת חובת אמונים המחייבת את נושאי משרת האמון השיפוטי הקבועים בסעיף 6 לחוק יסוד השפיטה ("הטיית משפט", "הכרת פנים" ועוד), מעשים שמהווים שיבוש הליך משפטי;
אזרחים אשר עומדים על זכויותיהם ודורשים כבני אנוש זכויות המוקנות לכלל בני האנוש באמנת הזכויות ; זכויות שמעוגנות גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ; אזרחים שדורשים זכות בסיסית ולגיטימית
במדינה דמוקרטית! אזרחים אשר דורשים מהמדינה תרופות למנוע, עוול חוקתי, למנוע פגיעה במוסד השיפוטי, להבטיח הליך שיפוטי תקין לבאי בית המשפט ולתקן את מערכת המשפט; אזרחים אשר רוצים
לשמור על מערכת משפט נקייה מכל רבב למענם ולמען הדורות הבאים. אזרחים אשר עושים עבודתם נאמנה למערכת המשפט, לדגל, ועבור עקרונות מדינה דמוקרטית ! 


מי הם הנתבעים ?  ומכח מה נתבעים

הנתבעים הינם: שר המשפטים, כנסת ישראל ה  23 וחליפה וממשלת ישראל, אשר מחוייבים: לפעול לטובת אזרחיה ולהבטיח זכויות חוקתיות של הבאים בשערי בית המשפט; מחוייבים להבטיח הליך
שיפוטי תקין ולמנוע מעשי שחיתות שיפוטיתומחוייבים לפקח על מערכת המשפט וליצור מערכת איזונים 
ובלמים על נושאי משרת אמון שיפוטית, שהינם פקידי ממשל אשר העניקו לעצמם "פטור"
מהחוק, העניקו לעצמם חסינות מהותית בחוסר סמכות חוקתית, ויוסבר כיצד העניקו לעצמם שופטי ביהמ"ש חסינות זו בחוסר סמכות חוקתית, בית המשפט העליון הרחיב את כללי החסינות בסעיף
8 לחוק פקודת 
הנזיקין  והעניק לעצמו חסינות מהותית- "פטור מהחוק". וזאת לא רק בחוסר סמכות חוקתית, אלא בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות אשר תומך אף הוא בדרישת התובעים, להחיל פיקוח על
מערכת ביהמ"ש כאשר עקרון הפרדת הרשויות אף הוא מוגדר באמנת הזכויות.

מה אנו מבקשים לאכוף ?

אנו מבקשים לאכוף הסכם אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות אשר נחתמה ע"י מדינת ישראל ביום 19.12.66 אושרה על ידה ביום 18.8.91 ונכנסה לתוקף ביום 3.1.92 (להלן: "אמנת לזכויות
האזרח"
) ומבקשים מבית המשפט ליתן צווים המפורטים בסעיף 17 לכתב התביעה. זאת לאור המצב החוקי והחוקתי הקיים כיום במדינת ישראל, כאשר הנפגעות זכויות בסיסיות ויסודיות של אזרחי מדינת
ישראל שבבסיס האמנה ובין השאר הזכות להליך שיפוטי תקין וראוי, ללא משוא פנים, ללא הכרת פנים וללא הטיית משפט.
משכך התובעים דורשים "תרופות" ואכיפת אמנת הזכויות לאזרח, כשראוי "לסדר" דבר אחד או שניים בתפיסתנו בדבר זכויותינו לדרוש תביעתנו- מדינת ישראל חתמה על כתב האמנה הבינלאומי לזכויות האדם

שם התחייבה בהסכם מחייב בכל דבר ועניין, כי תשמור על זכויות האדם ותבטיח זכויות האדם החוקתיות לרבות הליך שיפוטי תקין, נקודה. 

תביעה זו בה ניתנת האפשרות לכל אזרח להצטרף אליה, הינה תביעה לאכיפת הסכם מחייב בה אנו האזרחים דורשים ולא מבקשים זכויותינו הבסיסיות והחוקתיות להליך שיפוטי תקין, וכן, לאכוף
התחייבויות מדינת ישראל לפקח על מערכת השפיטה והכל מכח ערכי הדמוקרטיה
, אנו דורשים למעשה לחזק את מערכת בית המשפט ולשקם את אמון הציבור במערכת חשובה זו, שלדאבון הלב נבחרי
הציבור, "נוח להם" במצב של "התנגחויות" האחד במשנהו ובדרך "שכחו" את "האזרח הפשוט" שבלית ברירה נאלץ להגיע לפתחו של ביהמ"ש, ומגלה כי אין מי שישמור על השומר. 

חשוב לצטט את דבריו המעלפים של נשיא בימ"ש עליון בדימוס א.ברק " תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור...בלא אמון הציבור לא תוכל הרשות השופטת
לפעול...הצורך להבטיח אמון פרושו הצורך לקיים את תחושות הציבור, כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אובייקטיבי, ניטראלי, ללא נטיה" על כל אלה נמשיך ונוסיף דבריו של נשיא המדינה
ראובן ריבלין מטקס השבעת שופטים מיום 27.3.18 "...הציבור שופט את השופטים ...הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום".

כך שעייננו הרואות כי דרישתנו הבסיסית איננה "תלושה מן המציאות" והיא אף ראויה ומבורכת גם על דעת שופטי בית המשפט העליון בבג"ץ 5204/20 עודד הוכהאוזר, עו"ד ואח' נ' כנסת ישראל ה 23.

 תאמינו בעצמכם ובעשיה המבורכת שאתם נדרשים לעשות, שכן רק ביחד אנו יכולים לעשות שינוי , ואנו נצליח! 

עודד הוכהאוזר, עו"ד

טואול - אתרים באינטרנט