הבטחת הליך שיפוטי תקין - דרישה מכנסת ישראל, שר המשפטים ומבית המשפט עצמו 


כיום לצערנו הרב, אין כל הבטחת הליך שיפוטי תקין ורבים המקרים בהם נמנע מאזרח הליך שיפוטי תקין ולמעשה "אין דין לדיין" כשהחוק המחייב (בסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה) רוקן מתוכן

ע"י בית המשפט בשני פסקי דין (פרשת איברהים ובבג"ץ 5023/16 ח"כ מיקי רוזנטל נ' היועמ"ש ואחרים , פס"ד מיום 12.3.2020), ומכאן החובה להבטיח הליך שיפוטי תקין ולהחיל את החוק המחייב גם על השופטים. כשהדרך היחידה לעשות זאת היא על ידינו, האזרחים וציבור עורכי הדין כשאנו מאוחדים למטרה אחת ויחידה לחזק את בית המשפט ועל ידי החלת החוק ואת אמות המוסר שנקבעו על ידי בית המשפט על בית המשפט עצמו. בית משפט שהחוק חל עליו הוא בית משפט עצמאי, ביהמ"ש מוסרי שאיננו חושש מההלכות אותן הוא מחייב את כלל הציבור ובפרט את נושאי משרת האמון כ"נאה דורש נאה מקיים".


מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ברי כי נדרשים תיקוני חקיקה מהותיים בדין הישראלי והמובא על ידינו להלן הינו בגדר הצעה אחת מיני רבות והכל כמפורט בבג"ץ 5204/20 עודד הוכהאוזר עו"ד ואח' נ' כנסת ישראל ה - 23 :

  • הגדרת המושגים "משפט צדק", הטיית משפט" ו"הכרת פנים במשפט" במסגרת החוק.
  • קביעת עונשים בחוק העונשין לעבירות של הטיית משפט, הכרת פנים במשפט והטיית משפט הנעשים במזיד (להבדיל מפעולות וקביעות שיפוטיות הנעשות בתום לב וללא כוונת זדון).
  • הכרה בזכויות האזרח לתבוע בתביעה אזרחית שופט שביצע מי מהעבירות הנ"ל במזיד וגרם לנזק כספי ממשי.
  • חובת בדיקות פוליגרף תקופתית לשופטים, ככל נושא משרת אמון בכירה אחרת.חובת הקלטה של כל דיון משפטי ללא אפשרות עצירת ההקלטה לרבות באמצעות הקלטת וידאו, על מנת שהנעשה באולם המשפטים יתועד באופן מלא, מדוייק וראוי.
  • הקמת טריבונל שיפוטי ייעודי ונפרד ממערכת השיפוט הנוכחית, בפניו יועמדו לדין שופטים שביצעו עבירות אלו (להלן : "בית הדין לשחיתות שיפוטית").
  • השעייתו של שופט שהועמד לדין בפני ביה"ד לשחיתות שיפוטית מכל תפקידיו השיפוטיים עד להכרעה בעניינו, ושקיפות ההליך לרבות הנגשת ההליך בפני הציבור.
  • סילוקו של שופט שהורשע באילו מהעבירות הנ"ל ממערכת המשפט לצמיתות, תוך חילוט רכושו הפרטי ופרי רכושו, אשר יועבר לקרן לנפגעי עבירה שיפוטית, כספים אלו ישמשו הן כפיצוי לקורבן והן לטובת מנגנון זה.
  • תיקונים בחקיקת המשנה ובעיקר בתקנות סדר הדין האזרחי וביטול התקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, על מנת להפחית מהסמכות והכח הדיוניים שניתנו בידי השופטים, על מנת למנוע/לצמצם שימוש לרעה בכח האמור.

וזוהי רשימה חלקית, אשר יש למלאה תוכן ראוי, שיוביל לתיקון הליקויים במערכת המשפט, למען מערכת המשפט !




טואול - אתרים באינטרנט